יומולדת בלט

מאיר שליו אמר פעם שכשהוא מגיע לעיר חדשה הוא מגלה אותה דרך גן החיות שלה, בעיניו, העיר נמדדת בטיפול שהיא מעניקה לחיות שלה. אני כל כך אוהבת לגלות  עיר חדשה באמצעות השווקים שלה, אני אוהבת שווקים, לא הייתי בשוק אמיתי שנה וחצי, מאז שאני כאן. מאוד חסר לי לשאוף עמוק לריאות, ריח של עגבניות מרוחות על אדמה רטובה, צעקות של רוכלים, מראות ריחות וטעמים של לחם טרי טרי ולימונדה קרה,  צבעים עזים ורעננים של פטרוזיליה, מציאות, בגדים, ססגוניות של אנשים.

געגוע.

כשטיילתי בהודו, באחת הערים החחדשות שהגעתי,  ירדתי מהכפר לעיר הגדולה רכובה על ריקשה, וטיילתי בין הררי הבדים, התכשיטים והאוכל, הו האוכל. אהבתי לשבת עם המוכרים על הרצפה ולקלק את הידיים, שומעת את הסיפורים, שרה להם שירי ילדות בהודית מבית המקלחת של אימא. בדרך כלל בכל שוק כזה ישבו ממגידי עתידות המקומים, ואני תמיד נענתי לקריאות שלהם וישבתי כמה רגעים איתם, משועשעת מהדברים הגנרים שנאמרו לי בדרך כלל.

בדרך לפושקר, פגשתי חברה שהגיעה מהארץ לעשות ויפאסנה, תוך כמה ימים  היא הכירה בחור, התאהבה בו, הודיעה לי שאין סיכוי שהיא נכנסת לויפאסנה הזאת, ובקשה ממני להיכנס בשמה כי היא נרשמה עוד מהארץ, לא דימיינתי לעצמי שלפושקר אני אגיע אחרי שתיקה של 12 ימים, אבל נורא אהבתי את הספונטניות ואת הכניסה הדרמטית אל תוך  חוייה שראיתי אותה כמאוד רחוקה מחיי. יום לפני שנכנסתי לויפאסנה, טיילתי בשוק של גייפור, נהנת מהורדרות של העיר, מהתכשיטים שמעטרים אותה, בדים אוכל, אז,  וכמו תמיד נענת לקורא עתידות המקומי, בחור צעיר, שהתחיל כמו כולם, ואמר דברים די נכונים עלי, אבל את הכול ייחסתי לשפת גוף, ולדברים כלליים שיכולים להיות נכונים לגבי כל אחד. ואז הוא אמר, את תגורי בעיר גדולה ליד ניו- יורק ואני חייכתי אליו והלכתי והלכתי.

ייעוד.

יש דבר כזה ייעוד ? ואם כן, אז ייעוד אחד? או הרבה פוטנציאלים שלנו שמחכים להתממש ולפרוץ החוצה, שמישהו אומר שהוא לא טוב במשהו, אולי הוא כן?, אולי מישהו קבע לו את הייעוד שלו, וכיוון אותו למקום הזה, ואולי הוא מפספס, איך אנחנו יודעים כמה אנחנו ממומשים.

איפה היא נטיית הלב, וכמה בגלל סיבות שונות אנחנו לא מממשים אותה, אני רציתי ללמוד עיצוב עוד כשחזרתי מהטיול, ולא עשיתי את זה מסיבות כלכליות, הלכתי בדרך מופלאה לא פחות שהפכה אותי להיות מי שאני היום  אבל כמה מזה אני מצדיקה ואוהבת בגלל שזו הדרך שכבר עשיתי ?

כנראה שאף פעם לא אדע, אבל המודעות לזה פתח לי ערוץ נוסף של הקשבה, כרמל מאוד אוהבת לבנות, ואני איכשהוא החלטתי ביני לבין עצמי שהוא בטח יהיה מהנדס, כמה מזה הולך באמת להפוך אותו למהנדס ? המון, ואני לומדת להחריש את הקולות האלו, ולפתוח לו את כל הערוצים, וכשהוא אומר שהוא רוצה ללמוד לנגן על תופים אנחנו מתפשרים על גיטרה, והנה הוא בשניה הופך לי בראש ממהנדס מעונב לכוכב רוק

קסם.

והילי, הילי היא אגוז לא מפוצח, ואני איתה, מתענגת על הרכות והנחישות שבה, והיא אוהבת לרקוד, וכל צעד בלט שלה מגשים לי אלפי מנגינות של חלומות ישנים, ואני שוב שואלת, כמה מזה שלה, וכמה שלי ? אולי אי אפשר להתחמק מזה, שאנחנו מכוונים אותם למקומות החבויים שלנו, הם מאירים לנו עם פלומות אור דקות את המקומות הכי חשוכים.  כמה שרציתי להיות בלרינה.

ויומולדת ארבע של הילי היה בסימן הגשמה, והילי רצתה להיות ה-בלרינה, ושכל החברות שלה יהיו בלרינות.

IMG_4643

בבוקר השולחן מחכה לה, עם פרפרים וורודים

ונעלי בלט

ballet birthday

ופינוקים

ballet decoration

easy decor birthday

ballet age 4
Enter a caption

***

***

party age 5 ideas

וכשהחברות שלה מגיעות מחכות להן תחנות קסם שיהפכו אותן לבלרינות

להכין טוטו

10

וכתרים

12

וסרטים צבעוניים

2

והילי מלמדת אותם בסבלנות ורצינות,

איך מתכופפים לפלייה

7

ויודעת

11

שהיא יכולה להיות

כל

IMG_4786

מה שבא לה

ימה

4 Comments

  1. מגניבה שאת והילי הבלרינה דומה לך מיום ליום יותר..
    אגב שוק, היית בניו יורק באוגוסט רק שהיית במוד של נעליים ושמלה…הפסדת

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s