בעקשנות של צמח המתרחק משורשיו

שׁוֹמֵעַ אֶת הַצִּפּוֹרִים הַנִּסְפָּגוֹת בַּאֲפֵלַת הָעֵץ. הֶחָלָל נִּפְעָר כְּמוֹ פֶּצַע, הַזְּמַן נִּגָּר. וְאֵין לִי אֶלָּא עַכְשָׁו, אֲנִי מְטַפֵּס מִקַּרְקָעִית הַלַּיְלָה בְּעַקְשָׁנוּת שֶׁל צֶמַח הַמִּתְרַחֵק מִשָּׁרָשָׁיו  (אלי אליהו, מתוך "דמדומים", מתוך "אני ולא מלאך) שואלים אותי, תגידי, איזה זה , איך את , ככה שמחה, צומחת, מתעופפת בין הדברים שקורים, עושה מתוך הבערה, יוצרת, ממלאת   … המשך בעקשנות של צמח המתרחק משורשיו

התהום שגידלה את הריקוד

יהודה עמיחי כתב "המדבר מראה למסתכלים בו המשפט הזה נלחש לי מתוך עצמי כמעט בכל יום להגיע לארץ זרה זה כמו להגיע לחלל ריק, מדבר שהוא מראה    כל הפיסות והרסיסים מרכיבים את היותנו אנו נשארים מאחור והריקוד מתחיל מחדש כמו מתוך תהום חודשים ארוכים   המפגש הזה החסר, עם הריק, מוליד תנועות חדשות, מגושמות,  וחיפוש … המשך התהום שגידלה את הריקוד

קירות ביתי

שמתי לב שאני לא מרבה לכתוב כאן בשנה האחרונה …וזה היה לי משונה אני  כולי  מילה, נכתבת מעצמי המילים מתגלגלות לי בראש וחייבות לצאת החוצה, אחרת אני משתבללת אל תוך הר געש של רגשות ואז הבנתי , משהו לא נוח לי, הנעל לא מתאימה, מאז ששיניתי את הבלוג, את כל המעטפת .אבדה לי המוכרות .אני לא בבית .לא, אני … המשך קירות ביתי

אלסה בעבודת יד, ולב.

"אמא אמרה לי: דני! ילדי הוא גיבור ונבון ילדי לא יבכה אף פעם כפתי קטון אינני בוכה אף פעם, גיבור אני, לא בכיין אך למה זה אמא, למה בוכות הדמעות בעצמן…?" מירים ילין-שטקליס בילדותי השיר הזה גרם לי לבכות, וגם היום. אני לא חושבת שהבנתי אותו אז, כפי שאני מבינה אותו היום, על כל רבדיו, … המשך אלסה בעבודת יד, ולב.

על בחירות וזיכרון

אחד הקורסים המעוררים שלמדתי במהלך התואר השני היה קורס שעוסק ב"בחירות וזיכרון". הקורס עסק בכיצד אירועים בילדות מטווים ומעצבים את הבחירות שלנו בחיים, החל מהמקום בו נגור, מערכות היחסים, האופן בו אנחנו מדברים, והמקצוע שלנו, אחד מהמגדירים המשמעותיים בתפיסה העצמית שלנו One of the courses I learned during my second degree was a course that … המשך על בחירות וזיכרון

רגעי האינסטגרם

מכירים את זה שאדם עובר השתלת לב ופתאום  הוא מגלה שהוא אוהב מאכלים שהוא לא אהב לפני, או שפתאום יש לו זיכרונות שהתהוו מחיים אחרים, ידע חדש,  נגינה על כלי שפתאום הוא כמה אליו, געגועים למקום, לאדם שהוא לא מכיר, אהבות, רצונות, חלומות שהושתלו לו בגוף, פועמים לו בקצב הלב החדש. כשעוברים מדינה, זה מרגיש קצת כמו … המשך רגעי האינסטגרם

זה לוקח זמן…

"זה לוקח זמן"… משפט ששומעים ממי שכאן. מה זה – "זה"? מה זה "הזה" הזה שלוקח זמן ?…. "זה" זה לדעת איפה מוצאים טחינה, סחוג ונענע? או איפה יש את הקפה עם עוגת השמרים שמזכירה קצת את זאת של אימא? או כמה אחוז נוצות אווז צריך שיהיה למעיל לפני שהחורף מגיע…? זה "זה"?…. מי שאומר את המשפט … המשך זה לוקח זמן…

געגועים ומציאות

עוד מהטיול הגדול שעשיתי אחרי הצבא התאהבתי ביפן, ארץ הפלאות, מעין לונה פארק של תחושות, מראות, התהלכתי בקסמי רחובותיה  והרגשתי כאילו יש לי פטריית עליסה סודית בכיס, שלושה חודשים שגרתי בה הרגשתי שאני שואבת תרבות משתי קצוות כל כך מנוגדים, אסטיקה עדינה וחד פעמית, אל מול פראות, צבעוניות, והתלהבות ילדית בלתי נשלטת. חגיגה. יכולותי ללכת … המשך געגועים ומציאות

Big City Love

שלושה חודשים אני כאן. עשרות פוסטים נכתבים לי בראש הלוך ושוב, כל הזמן, זמזום אינסופי של סיפורים, גילויים מקומות, שווקים, מסעות, התמודדויות, ואנשים שמחייכים אלי ומאירים פנים. זה מסע, הרפתקאה שכולה גילוי, ואיבוד מריר מתוק הזה שיש בדרך חדשה, בארץ חדשה, קרירות נעימה שעוברת בגוף בלהביט בדברים מהצד, ותחושת זרות שלפעמים מגיעה, יחד עם עלה בשלכת, געגוע לגוף … המשך Big City Love