התהום שגידלה את הריקוד

יהודה עמיחי כתב "המדבר מראה למסתכלים בו המשפט הזה נלחש לי מתוך עצמי כמעט בכל יום להגיע לארץ זרה זה כמו להגיע לחלל ריק, מדבר שהוא מראה    כל הפיסות והרסיסים מרכיבים את היותנו אנו נשארים מאחור והריקוד מתחיל מחדש כמו מתוך תהום חודשים ארוכים   המפגש הזה החסר, עם הריק, מוליד תנועות חדשות, מגושמות,  וחיפוש … המשך התהום שגידלה את הריקוד

יומולדת בלט

מאיר שליו אמר פעם שכשהוא מגיע לעיר חדשה הוא מגלה אותה דרך גן החיות שלה, בעיניו, העיר נמדדת בטיפול שהיא מעניקה לחיות שלה. אני כל כך אוהבת לגלות  עיר חדשה באמצעות השווקים שלה, אני אוהבת שווקים, לא הייתי בשוק אמיתי שנה וחצי, מאז שאני כאן. מאוד חסר לי לשאוף עמוק לריאות, ריח של עגבניות מרוחות על אדמה רטובה, … המשך יומולדת בלט

מתנות ותובנות לגיל שש וקצת אחרי…

גיל שש, הגיל שמתחילים לזכור בו. שמשהו מהמציאות מתחיל להתגבש ולקבל צורה של סיפור. נרטיב. הנקודה שממנה אנחנו מתחילים לספר את הסיפור שלנו. יש לי חברה יפה וחכמה , שכל סיפור כזה שלי, או אמיתה , גם אחרי שאני נשבעת באימאשלי שכך במדויק היה, היא שולפת את המבט הסקפטי, ושואלת בעינייים כחולות, מהפנטות, "ואיך את יודעת … המשך מתנות ותובנות לגיל שש וקצת אחרי…

שמחה ומתולתלת

טוב  את זה שאני מכורה לרינת הופר אתם כבר יודעים… אחת הרשומות הכי אהובות עלי בבלוג היא הרשומה על ספרה הראשון ציידת הנמשים. לאחרונה היא גם פרסמה ספר יצירה חדש וגאוני, שדי מעביר לנו אחרי צהריימים שלמים בהפיכת גלילי נייר טואלט לאוצרות – גלילונה, ככה קוראים לו. בו תמצאו אלף דברים מהממים, שאפשר לעשות ממשהו גלילי … המשך שמחה ומתולתלת

מסיבת צבעים

רוב התמונות שקשורות ליצירה או עיצוב שאני נועצת בפינטרסט  יפות מאין כמותן,  מושלמות, וכל פעם שאני נועצת, עוברת לי בראש מחשבה ברורה וחדה, שהנה מחר, אני מפנה את כל היום, רק כדי להכין את המושלמות הזאת אצלי פה בפינה.  בסופו של יום ,הנעץ החלוד מתפורר מלחכות לי ולאותו יום שמש אביבי הזה, שאני אתעורר בבוקר … המשך מסיבת צבעים

הלבן הזה..

אני אוהבת את הלבן הזה, שהוא איננו מעושה, ומוגזם. אני אוהבת לבן מדברי, עוצמתי ושופע ברכות, מחמם. ולבן שמעוטר בזר פרחים על הראש, עם סלסלה, וחיוך. ליופי יש כוח ריפוי. רוו אדלר  כתב: "היא יפה באלוהים, היא יפה,ולא אותו יופי צעיר, יהיר, ומגרה של בנות העשרים, אין זה יופי של מנורות הניאון וחלונות ראווה הנוצצים. היא יפה, כמו האור האדום הצהוב העמום בחדרה, זהו יופי … המשך הלבן הזה..

מתחת לשולחן..

בימי חמישי יש לי את הדייטים הכי שווים,  פעם עם כרמל, ופעם עם הילי. הילי, נורא אוהבת להשחיל, מבחינתי אנחנו עושות שעת הכנה לתפירה, רקמה ושאר הקשקושים שאני אוהבת וחולמת כבר לעשות אתה. ועם כרמל – דייט על קפה ושוקו מחוזק עם אקסטרה פרלין, ומשחקי קלפים הכי כייפים, שאפילו המלצריות גונבות איזו דקה פה ושם … המשך מתחת לשולחן..

כמו בחייים…

אני האחרונה שאתווכח עם התשובה האידית הבלתי מעורערת  לשאלה למה להתחפש בפורים. פשפוש קטן בבחירות האחרונות שלי מעלה דפוס מחשיד משהו, מרלין מונרו, מיסיז טיפטיפ, וחאליסי, האימא והדקונים. מממ.. יש רעיונות לעוד בלונדיניות לשנה הבאה ? התרופה שלי להכל זה יצירה כמובן, שעה בה אני חווה את עצמי בצורה האותנטית ביותר (עד שמלמדים אותנו שמה … המשך כמו בחייים…

אוצרות רחוב

בדרך כלל כשאנחנו מטיילים ברחובות, אנחנו מחפשים אוצרות, אוצרות רחוב,  כאלה שאפשר "לשבץ" כמו שכרמל אומר, ומתכוון ל- "לשפץ" כמו שאני אומרת.  השבועות האחרונים היו לא קלים, כל שיטוט מחוץ לבית, ולו הרגעי ביותר, היה בו חיפוש אחר, חרדתי, עינינו תרו אחרי דרכי מילוט, והמוח עסק בתכנון קפדני על האופן והמהירות בה איזו יד שולפת … המשך אוצרות רחוב

הסוכן כ'

הכול התחיל לפני כמה שבועות,  באחד מהשיטוטים הקבועים שלנו בחנות ספרים, בעודי מזילה ריר על מגזין עסיסי של מארי קלייר, כרמל פשפש בין חוברות הקומיקס של פיניאס ופרב החביבות עליו.  פתאום, את כל הנחת הזאת, חותכת צעקת הקרב שלו בעודו מצביע על קופסא שחורה ונוצצת, שכתוב עליה : "ערכת סוכן של פרי הפלטיפוס". פרי הפלטיפוס, … המשך הסוכן כ'